עציון ואח' נ' צרפתי צבי ושות חברה לבנין וקבלנות בע"מ

החלטה

1. לפני בקשת המבקשת לעיכוב הליכים והפניית ההליך לבוררות וזאת לאור הוראות הסכם לרכישת דירה שנחתם בין הצדדים ביום 31.5.10 (להלן: "חוזה המכר").

2. המבקשת טוענת כי בהתאם להוראות סעיף 16 לחוזה המכר התחייבו הצדדים שבמקרה של מחלוקת ביניהם יפנה הצד המבקש לפתוח בהליכים לבורר דן יחיד אשר ינמק את החלטתו בכתב והכרעתו תהיה סופית ותחייב את שני הצדדים.

סעיף 16 לחוזה המכר קובע:

"16.1 אם יהיו הצדדים חלוקים בשאלות ו/או בעניינים הנוגעים ו/או הכרוכים באחריות החברה בעניין ליקויים בדירה ותיקונם כאמור בסעיף 6 להסכם זה תובא השאלה ו/או העניין שבמחלוקת להכרעתו של בורר יחיד שיתמנה ע"י יו"ר ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאים בישראל על פי בקשה בכתב שתופנה על ידי הצד אשר מבקש לפתוח בהליכי בוררות.

16.2 הבורר לא יהיה כפוף לדיני הראיות או לסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט. הבורר יהיה מוסמך להכריע על סמך מראה עיניו וידיעותיו ותהיינה לו כל הסמכויות המוקנות לבורר על פי חוק הבוררות."

3. המבקשת מפנה בנוסף להוראות סעיף 5(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 אשר קובע:

"הוגשה תובענה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך."

4. עוד מפנה המבקשת לספרה של פרופ' סמדר אוטולנגי בו נאמר:

"הגישה של החוק היא שביהמ"ש ישקול אם לסרב לבקשה, שכן המגמה היא, שסכסוך אשר הוסכם למסרו לבוררות – באמת יידון בה. רק אם יש טעם מיוחד שלא לעכב את הדיון, רק אז יסרב ביהמ"ש לבקשה. דבר זה מטיל את נטל ההוכחה על מתנגד לבקשה, ועליו להוכיח ולשכנע את ביהמ"ש מדוע אין לעכב את ההליכים."

5. הבקשה הועברה לתגובת המשיבים שהפנו להוראות סעיף 17.7 לחוזה המכר אשר קובע:

"כל סכסוך ו/או תביעה בקשר עם הסכם זה יידונו אך ורק בבתי המשפט המוסמכים במחוז מרכז (בית משפט מחוזי מחוז מרכז או בית משפט שלום בראשון לציון) על פי הדין הישראלי, ובתי משפט אלה יהיו בעלי סמכות השיפוט הייחודיות והבלעדיות לדון בכל סכסוך אמור."

המשיבים טוענים כי קיימת סתירה בין הוראות סעיף 16 לחוזה המכר לבין הוראות סעיף 17.7 לחוזה המכר.

6. בתגובה לטענתם של המשיבים, המבקשת טוענת כי לא קיימת כלל סתירה בין הוראותיו הספציפיות של סעיף 16 לחוזה המכר שמתייחס לסמכות העניינית להבדיל מהוראותיו של סעיף 17.7 אשר מתייחסות אך לסמכות המקומית.

7.בתגובה לטענתה של המבקשת טוענים המשיבים כי מכיוון שההסכם נוסח על ידי בא כוח המבקשת, הרי שבעת מחלוקת על פרשנות ההסכם יש לקבל את הפרשנות של הצד אשר לא ערך את ההסכם.

8. סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 קובע:

"(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.

(ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל.

(ב)(1) חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו".

9.כנקודת מוצא לפרשנות ההסכם יש לבחון את לשונו, ואח"כ לבחון את נסיבות עריכתו ותכליתו. כב' הש' א' ברק בספרו "פרשנות במשפט", כרך 4 - פרשנות החוזה, הוצאת נבו תשס"א - 2001, עמ' 490 מתייחס להליך הפרשנות בדברים הבאים: